איך מעריכים ויועצים משפיעים על סדר היום הציבורי? נעמה בר און

המשמר החברתי לכנסת שם לו למטרה לקדם חקיקה חברתית ושוויונית, ולחזק את בית הנבחרים אל מול לחצי ההון והשלטון.  

אחד המיזמים הבולטים של המשמר החברתי לכנסת הוא "המדד החברתי של חברי הכנסת". המדד החברתי מפורסם אחת לשנה מזה כמה שנים והוא מדרג את חברי הכנסת על פי תרומתם לחקיקה חברתית-שוויונית.

כיום, מבקש המשמר לפתח את המדד ולעדכנו, להפכו למייצג יותר את פעילות חברי הכנסת למען כלל הציבור והחברה בישראל ולהרחיב את הלגיטימציה שלו בקרב חברי הכנסת והציבור הרחב. לשם כך, עורכים מובילי המשמר מפגשים עם אנשי מקצוע שונים.

לאחרונה התקיים בחסות איפ"א - פאי – הארגון לפיתוח ארגוני, מפגש של מעריכי תכניות, יועצים ארגוניים ונציגי המשמר לסיוע בהגדרת המדדים ובו לקחו חלק 17 משתתפים. מפגש זה מבטא רצון של חלק מחברי הארגון לעסוק גם בנושאים חברתיים.

במפגש עסקנו בשני נושאים ואלה הנקודות שעלו. נשמח לתגובות הערות וכל תשומה אחרת, בתקווה שבקרוב אכן תהה לנו כנסת פעילה שבה ניתן יהיה ליישם את השיפור במדד....

• מתודולוגיה – דרך העבודה עם המדד

• עבודה בתהליך שיתופי ובכללו קבלת הסכמה על המדד באמצעות אינפוט של חברי הכנסת עצמם ושל אנשי מקצוע נוספים.

• יצירת מדד תוצאתי שמבוסס על ניתוח החזון והייעוד של המשמר החברתי כמו גם על מחקר בספרות ביחס למתרחש בעולם ותהליכי הגדרה משותפים של "מהם הביטויים לחברתיות של חבר כנסת".

• רוב חברי הקבוצה מתנגדים לעבודה עם מדד אחד ויחיד ושואפים להגדרה של סט מדדים במערך של כלי הערכה. השאיפה היא להתבוננות '360' על העשייה החברתית של חברי הכנסת. 

• התוצאה, הדרוג, יכול להיות דרוג של ציון, דירוג של "חברתי", "לא חברתי" או "לא רלוונטי" כמו היום, ויכול להיות דרוג מורכב שמצביע על אותם היבטים בהם חבר הכנסת מבטא יותר חברתיות ואחרים בהם הוא מבטא פחות.

• יצירת מדד תצפיתי, כזה שמגדיר סט התנהגויות שמבטאות עמדה חברתית.

• כלים וממדים אפשריים לבניית המדד

• בניית תפיסה לגבי הדרך שבה יוערך המדד ובכללה ביצוע בחינת מהימנות בין שופטים ובחינות תוקף לממדים שהוגדרו ושימוש בכלים שונים כגון ניתוח תוכן של שיח (באמצעות מערכות מקוונות), הערכה איכותנית של דיונים.

• ממדי ניתוח נוספים למדד: עיסוק בנושאים חברתיים (אחוז מהזמן למשל), ניתוח תפיסות, עמדות והתנהגויות של חברי הכנסת כפי שהן באות לידי ביטוי במערך הכולל של כתיבתם ועשייתם, ייזום הצעות חוק, פערים בין דיווח עצמי וביצוע וניתוח הנימוקים שנותנים חברי הכנסת לפערים הללו.

• ביצוע מחקר תיאורטי ומחקר ספרות ובכלל זה שימוש במידע שיש בכנסת ופניות לביצוע מחקרים בכנסת - ד"ר ברברה רוזנשטיין לקחה על עצמה לסייע במחקר זה.

כל הצעה ומחשבה נוספת של אנשי המקצוע תתקבל בברכה.

במפגש השתתפו:

ד"ר ברברה רוזנשטיין – יו"ר איל"ת – ארגון ישראלי להערכת תכניות בעשור האחרון

ד"ר מירי לוין רוזיליס – ממקימי איל"ת, יו"ר בעבר, אוניבירסיטת בן גוריון

ד"ר ריטה סבר – האוניברסיטה העברית

ד"ר רויטל הימן – מנכ"לית שותפה ב"אור" חברה להערכה וייעוץ אסטרטגי ולשעבר חוקרת ראשית במכללת דוד ילין

רוני טמיר – יעוץ ארגוני Virtue פיתוח גישה חברתית עסקית בארגונית 

אריאל וינר – יעוץ ארגוני Virtue פיתוח גישה חברתית עסקית בארגונית 

שלומית אורטס – יועצת ארגונית

חיה באואר – יועצת ארגונית

ד"ר דנה קפלן– יועצת ארגונית

ורוניקה סטרקטוב – מעריכה בכירה, מכון ויצמן, מכון דוידסון ומשרד החינוך

ז'אנה צינמן – סוציולוגית – מכון דוידסון

ד"ר דמטרי סקולסקי – סוציולוג 

נעמה בר-און – מנהלת יחידת הערכה - מכון דוידסון ומנהלת קבוצת מישתנים להערכת תכניות, נציגת  המעריכים בהנהלת איפ"א-פאי"י

מן המשמר החברתי:

בני לבני, משה פריאל ואבי פנקס

סייעו בייזום המפגש:

אלי קושניר ומיכל לב ארי