השפעתה של תכנית רואד על הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית.

הרצאה של  אשרף ג'בור - מנכ"ל התכנית  הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית רואד

תכנית רואד פועלת להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה במוסדות המוכרים על ידי המל"ג לחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית  ובכך להעלות את מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בקרב אוכלוסיית היעד. הרחבת מעגלי הלומדים במסלולי ההשכלה הגבוהה תביא להשתלבות מיטבית של צעירי הפריפריה במארג החברתי – כלכלי של מדינת ישראל. במישור האישי, תכנית "רואד" מסייעת לצעיר לקבל החלטה מושכלת ומותאמת עבורו.

מטרות התכנית

• *  הגברת המודעות של צעירי החברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית לחשיבות רכישת ההשכלה הגבוהה כאמצעי למוביליות אישית, חברתית וכלכלית.

• *  יצירת גוף ידע ותשתית אופרטיבית להנגשת ההשכלה הגבוהה. התכנית מהווה גשר לצעירים משלב התיכון ועד ההשתלבות באקדמיה הישראלית.

• *  הגדלת מספר הסטודנטים דוברי הערבית שמשתלבים בצורה מוצלחת באקדמיה במסלול מותאם והולם את העדפותיהם, יכולתם ושוק התעסוקה הישראלי.

התכנית מופעלת ברחבי הארץ מהצפון עד הדרום כולל מזרח ירושלים. רכזות ההשכלה גבוהה מאתרות צעירים בגילאים 29-18 הנמצאים במעגלים רחוקים מהשכלה גבוהה ומסייעות להם בדרכם אל האקדמיה. במוקד עבודה זו נמצאים תהליך הייעוץ ותהליך הליווי האישי, המסייעים לנועץ להתמודד עם המשוכות המעכבות אותו לבחור מסלול קריירה המתאים בעבורו. בנוסף התוכנית מופעלת בתוך בתי הספר התיכונים העירוניים במודל תלת שנתי (י-י"ב).

תכנית "רואד", מסייעת לצעיר לקבל החלטה מושכלת ומותאמת עבורו על בסיס מידע מקיף על מערכת ההשכלה הגבוהה ושוק התעסוקה ,ייעוץ אישי, תגבור שפתי, כלי אבחון מקצועיים, הכנה למבחני יע"ל ופסיכומטרי וכן מסייעת בהכנה ללימודים אקדמיים ע"י סדנאות וחשיפת האקדמיה ע"י סיורים והזמנת המוסדות האקדמיים לירידי השכלה המתקיימים בישובי החברה הערבית.

בשנת תשפ"ב תכנית רואד  מופעלת  ב- 73 ישובים בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית והרכזות יתנו מענה ליותר מ- 200 בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ, הליווי והמעקב עד ההרשמה לאקדמיה הישראלית ממשיך עם קהל היעד שהוא עד גיל 29.

חשוב לציין שמספר הסטודנטים הערבים גדל בשבע השנים האחרונות מכ-30000 ליותר מ-45000 סטודנטים ושיעורם של הסטודנטים הערבים באקדמיה כיום הוא 17%, יעד שקבע המל"ג בחומש האחרון.

האימפקט החברתי של תכנית רואד:

1.     1. לפני כעשור חלק לא מבוטל מבוגרי מערכת החינוך העדיפו ללמוד בחו"ל (ירדן, רשות פלסטינית ומזרח אירופה). היום לאחר פעילות התכנית במאות בתי ספר למשך 7 שנים, רוב בוגרי מערכת החינוך מעדיפים ואפילו חולמים ללמוד באוניברסיטה ישראלית ואו מוסד אקדמי בישראל, דבר המגביר את המוביליות החברתית כלכלית.

2.      2. בתחילת דרכה של התכנית, הייתה התנגדות מהורים במזרח ירושלים ושיתוף הפעולה בנוגע לפעילות ההכוון וההנגשה שאנו מובלים היה מאתגר. הסיבה הבולטת הייתה מבחינתם שאנו מקדמים את נושא הישראליזציה, מאחר והם טוענים שהמניעים שלנו ומטרות התכנית לאו דווקא הנגשת האקדמיה לכל צעיר ערבי אלא מעבר לזה "הנגשת" החברה הישראלית לצעירים הערבים ובהמשך שילובם בתעסוקה איכותית, דבר המעודד צעירים נוספים לסלול אותו מסלול קריירה. מה שכן, מאז שנת 2014 עלה מספר הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית מעשרות למאות כיום. בנוסף מאות סטודנטים ממזרח ירושלים לומדים במכללות האקדמיות בירושלים וזה האימפקט של התכנית שינוי גם בתודעה ובסטיגמה כנגד המוסדות האקדמיים בישראל לטובת הצעירים שממשיכים לעשות מאמצים כבירים לצמצום פערים בכדי לזכות בכרטיס כניסה למוסד האקדמי הישראלי..

3.     3. בדרום, למדו אלפי סטודנטים ובעיקר סטודנטיות באוניברסיטת חברון עד לפני כחמש שנים. מאז שתכנית רואד מובילה עם השותפים מהאקדמיה בתקצוב הות"ת תכנית "שער לאקדמיה" לבוגרי מערכת החינוך הבדואית בדרום, שיעור הסטודנטים הלומדים בחברון ירד דרמטית והשליטה של הסטודנט הערבי בשפה העברית עלתה למרות אתגר האוריינות השפתית שעדיין קיים. חשוב לציין שהאימפקט בדרום  השפיע גם על מערכת החינוך הפורמאלית שהתחילה לשת"פ איתנו בכדי להכין את הבוגר למערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית ולאו דווקא למערכת ההשכלה! 

4.     4. האימפקט של התכנית על חיזוק השפה העברית כתנאי להשתלבות איכותית במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. לפני כעשור התלמיד הערבי הסביר למד 2 יחידות בגרות "עברית", דבר המהווה חסם בהשתלבות "איכותית" באקדמיה הישראלית למרות שהוא עמד בתנאי הסף! כיום רוב התלמידים מבקשים ללמוד 5 יחידות ומשרד החינוך שינה את המדיניות וויתר על 2 יחידות בגרות לנבחנים הערבים והחלו להיבחן תלמידי התיכון הערבים בשלוש יחידות לפחות וכפי שציינתי לעיל בחתירה ל-5 יחידות בכדי לבנות בסיס טוב יותר לקראת ההשתלבות באקדמיה הישראלית. 

5.      5. האימפקט של העשייה שלנו השפיע באופן עקיף על מקבלי ההחלטות באגפי החינוך בישובים הערבים ועל מנהלי בתי הספר שהחלו להדגיש את חשיבות לימודי 4 יחידות אנגלית כתנאי סף לאקדמיה הישראלית (בחו"ל אפשר להתקבל עם 3 יחדות גם לרפואה וללא פסיכומטרי!). בנוסף החסם הקשה מכולם "הפסיכומטרי" הפך לאט לאט למשוכה שניתן לעבור אותה, בעקבות ההכנה לקורסים וסבסודם, אפילו לתלמידי מערכת החינוך הפלסטינית ממזרח ירושלים ומהדרום שיש להם דרך עוד יותר קשה להשתלבות באקדמיה הישראלית.

6.    6. השפעה על מקבלי ההחלטות בישובים לאור שיתוף הפעולה הפורה. כמעט כל ראש רשות בישוב ערבי מתגאה במספר המלגות שעלה באופן דרמטי למלגאים הלומדים בישראל להבדיל ממלגות שקיבלו הסטודנטים שלמדו בעבר גם בחו"ל.