האם הזירה הפוליטית הוא מעניינו של יועץ ארגוני ועד כמה ראוי לנו יועצים ארגוניים לעסוק בזירה זו?
יועץ ארגוני שמייעץ לנבחר ציבור (שר, חבר כנסת, ראש עיר, יו"ר חברה ממשלתית ואפילו ליו"ר בעמותות) חייב להכיר את הזירה הפוליטית הפנים ארגונית והחיצונית והשלכותיה על תפקודם והחלטותיהם.
כיועצים ארגוניים מעניין לנתח את הסיפור של נפתלי בנט כ מנקודת מבט של אירוע ניהולי מנהיגותי מורכב, שונה ממה שהכרנו. להתעמק ולהבין את אשר ארע ואת מהלכיו לפניף במשך ואחרי סיום כהונתו בת השנה.
יעקב ויטנברג
המאמר נכתב כאשר הממשלה הייתה בימיה האחרונים .... לקראת פירוקה. רבים בתקשורת סיכמו את ההצלחות של בנט מול הכישלונות בפרוטרוט ולא אחזור על כך. "הבעיה עם סולם ההצלחה, זה כשהצלחת סוף סוף לטפס עליו-אתה כבר בטל".
התלבטתי בשאלה האם הזירה הפוליטית הוא מעניינו של יועץ ארגוני ועד כמה ראוי לנו יועצים ארגוניים לעסוק בזירה זו. אני מניח שחלק מהיועצים יגידו כן וחלק לא. בחרתי להתייחס לכך עתה שעברה תקופה מפרישתו של בנט (לא ירחק היום במציאות הדינמית ובקצב ההתרחשויות הפוליטיות והאחרות אם ישאלו בנט כן זכור לי מישהו...). לכן חשוב היה לי להתייחס לאירוע לפני שיהפוך לזיכרון מטושטש.
יועץ ארגוני שמייעץ לנבחר ציבור (שר, חבר כנסת, ראש עיר, יו"ר חברה ממשלתית ואפילו ליו"ר בעמותות( חייב להכיר את הזירה הפוליטית הפנים ארגונית והחיצונית והשלכותיה על תפקודם והחלטותיהם.
כיועצים ארגוניים מעניין לנתח את הסיפור של בנט מנקודת מבט של אירוע ניהולי מנהיגותי מורכב, שונה ממה שהיכרנו. להתעמק ולהבין את אשר ארע ואת מהלכיו לפני, במשך ואחרי סיום כהונתו בת השנה.
מהם המניעים והשיקולים, האורות והצללים בתפקודו ובאופן חשיבתו? לנסות לצלול למה שהתחולל במוחו' לבחון חלופות ותסריטים אפשריים (שאנחנו יודעים ולא יודעים אך כיועצים יכולים לשער ולדמיין) כאלה ששרתו אותו, את יועציו וחבריו למפלגה במסע הייחודי והתקדימי של בנט לראשות הממשלה עם 6 מנדטים בלבד.
שתי שאלות רלוונטיות ליועצים ארגוניים המייעצים או עתידים לייעץ לנבחרים:
1. מה הם המניעים הגלויים המוצהרים ובעיקר האמיתיים-הסמויים של בנט כפוליטיקאי. כיצד השפיעו הם על מהלכיו: לפני הקמת הממשלה, במהלכה ועתה כאשר הממשלה עומדת ליפול?
2. מה מקומם ותרומתם של יועצים ועוזרים בכלל. האם יש מקום בזירה זו גם ליועצים ארגוניים (בנוסף ליועצים פוליטיים שאת הכשרתם אינני יודע היכן קיבלו?)
בלשכות של נבחר בפרט בעיצוב מהלכיו וביצירת השפעה משמעותית עליו. האם בדיעבד נבחרו המתאימים והראויי ,האם הצליחו לסייע, פעלו נכון והשפיעו באופן משמעותי למנוע ממנו משגים כבדי משקל של בנט.
אודה ואתוודה שאין לי מידע פנימי כלשהו ואני מתבסס רק על מה שפורסם בתקשורת. אתייחס לנושא כתרגיל מחשבתי - "ניתוח לאחר המוות". אנסה לעלות השערות וספקולציות משלי. המטרה לבחון אירוע פוליטי של התנהגות נבחר כתרגיל אקדמי.
א. "מעברים" בחייו של נבחר
נבחר בכלל וראש ממשלה בפרט עושה עם כניסתו לתפקיד "מעברים" משמעותיים ומהירים בחייו:1. מעבר לתחושת כוח –אני כל יכול ,איש לא יפריע לי 2. המעבר לאחריות ציבורית-אני נושא באחריות ציבורית, כול מה שאני עושה הוא רק "לטובת המדינה" 3. החשיפה התקשורתית כל פרט בעשייתי וחיי נצפים ונחשפים , אני נושא לציפיות ,הערכה ובעיקר ביקורת. אני בזרקורים, אני ומשפחתי חייבים להיות דוגמה אישית. .אני צריך לחדש ,ליזום ולהטביע חותם אישי כך שאכנס להיסטוריה ולפנתאון האומה.
ב. מרכיבי יסוד "בספור" של בנט
1. המשמעות של קריירה פוליטית קצרה והשלכותיה על הצלחה "בעיסוק "בפוליטיקה הקטנה".
בשונה מפוליטיקאים אחרים שהגיעו לתפקידים בכירים בממשלה אחרי קריירה מפלגתית ופוליטית ארוכה ועשירה הייתה לבנט קריירה פוליטית ומפלגתית קצרה יחסית. את עיקר שנותיו בילה במגזר העסקי שהקריטריונים להצלחה בו שונים וכך ההתנהגות המצופה וחלוקת הזמן השונה מהזירה הפוליטית. יש לפוליטיקאים הנמצאים מגיל צעיר בפוליטיקה מאפיינים , עמדות והתנהגות שהם רוכשים השונים ממה שבנט לא השכיל לרכוש בתקופה הקצרה שלו בפוליטיקה.
"הפוליטיקה הקטנה": טריקים ,מניפולציות ,"שטיקים ", העסיקה בישראל ראשי ממשלה וגם המוכשרים שבהם שהיו מעורבים בה עד הראש. הם הרבו בליטוף חיובי ושלילי מניפולציות ואם יש צורך "מריחה" של חברי כנסת ממפלגתם שלא קיבלו תפקידים משמעותיים (כך עשו שמעון פרס, ביבי, אשכול ומי לא עשה זאת?)
העיסוק "בפוליטיקה קטנה", עם כל המיאוס לכאורה שלה, חיונית, גוזלת זמן ומחייבת תחזוקה וערנות שוטפת לא פחות מהעיסוק בנושאים שברומו של עולם של ראש ממשלה : מדיניות חוץ ופנים.
בנט חשב לתומו שבמידה ויצליח בזירה החיצונית היוקרתית המאפשרת להצליח ולהתפרסם מעמדו יתחזק גם בתוך הממשלה ובמפלגתו .הנחה כנראה מוטעית שלו כי הצלחתו היא הצלחתם. ולכן ימשיכו אתו לכל אורך הדרך.
בנט לכן היה לכן עסוק הרבה יותר באתגרים הגדולים והזניח את ,"הקטנות" ואת הטיפול הנדרש בהן . בדומה אותו שחקן שחמט המשקיע ומתלהב יתר על המידה ממהלכיו ורואה כיצד הוא קרוב לנצח מבלי להתרכז ולנתח גם המהלכים הבאים של השחקן השני .כך מפסיד במט מפתיע ומרגיז לכאורה את המשחק. התנהלותו של בנט מול חלק מחבריו למפלגה גרמה שיחושו מקופחים ולא מעורבים מספיק והם החלו "לקרוץ "החוצה ולקרב את הקריסה שלו כאשר הוא חשב לתומו שהישגיו יגרמו שהם אתו בהצלחתו "באש ובמים".
להצליח בזירה של יחסי חוץ ובטחון צריך כשרון ויכולות אישיות וכרסמה שיש לו. המציאות מלמדת שלא פחות חשובה לפוליטיקאי "המומחיות," "ואצבע על הדופק " בכל פרטי "הפוליטיקה הקטנה". חוסר הכרה ותשומת לב להם ולאינטריגות שהם לחם חוקו של כל פוליטיקאי מנוסה כרסמו במעמדו . להעניק "לטיפות" חיוביות ושליליות "ולתחזק " את חברי הכנסת המקופחים יחסית במפלגתו לא היה כנראה מספיק חשוב לו ,או לא היה לו את הזמן לכך ,או לא ידע בדיוק איך לעשות זאת.
2. בחירת אנשים ויועצים –מרכיב קריטי בהצלחה בכלל וראש ממשלה בפרט. חלק מהאנשים שבנט בחר נבחרו לפי העיתונות בפזיזות ובלי שהיכרם מראש . הן היו דמויות צעירות שוליות חסרות רקע ועבר מרשים ונבחרו כדי למלא מהר את מכסת חברי הכנסת ממפלגתו. לא היה מדובר באנשים שיש להם כלפיו מחויבות אישית גבוהה כפי שהייתה לחבר הכנסת כהנא או איילת שקד שהיה להם קשר ארוך.
מניסיוני פעילים פוליטיים שהם חלק מהקמפיין של נבחר הם פוטנציאל לקשיים ובעיות כאשר הם הופכים ליועצים. עדיף שיועצים קרובים של נבחר יהיו כאלה ממחוזות אחרים להם הנבחר לא "חייב" אז נאמנותם לו למרבית ההפתעה גדולה יותר.
יועציו היו צעירים חסרי ניסיון בעולם הפוליטי ובנבכי עבודת הממשלה והכנסת. כנראה גם עם נאמנות אישית נמוכה(לעומת למשל יועצי לפיד ההולכים אתו דרך ארוכה ) . לא הייתה להערכתי מספיק מחשבה ארגונית והשקעה בבניית צוות הלשכה ,היועצים ועבודת המטה שלהם. בנקודה זאת ליועץ ארגוני מקום מרכזי .עבודת יועציו ועוזריו הייתה מלאה מריבות ,כיפופי ידיים מהתחלה. הייתה חסרה בקרבתו דמות מבוגרת מנוסה משמעותית-"המבוגר האחראי" תפקיד של יועץ ארגוני מנוסה שיסנכרן בינם ויתכלל את עבודתם ותוצריהם ויאפשר לראש הממשלה לעבוד בשקט .
בנט לא למד מספיק מניסיון העבר של לשכות ראשי ממשלה קודמים על נזקי התחרות ומאבקי היוקרה בין היועצים והעוזרים בלשכה שהביאו לא פעם לשיתוק עבודתה .מדובר באנשים צעירים יחסית חסרי ניסיון בעולם הפוליטי ובעבודת הממשלה שקיבלו "כובע" גדול. עבורם הייתה זו הזדמנות פז להתפרסם ולהתקדם מהר .זו גם הסיבה מדוע כה מהר התפטרו כאשר החלו הזעזועים בקואליציה. התפטרות אחד אחרי השני כדי לא להישאר עם המפסיד דבר שיפגע בקריירה שלהם.
גם לאותם חברי כנסת שהתנדנדו ברור היה שכל הצלחתם ועתידם תלוי בהישרדות בנט אם הוא לא שורד הם מתאדים. לא היה להם כל סיכוי להיקלט קודם לכן או אחר כך במפלגה גדולה ימנית אחרת ומבוססת. מדבר באנשים לא מוכרים ולא בולטים. כאשר טעמו את המנעמים להיות נבחר ציבור בא להם התיאבון. הבנו מוקדם שייתכן שהממשלה לא תאריך ימים והחלו לפזול למפלגות אחרות כדי להישרד פוליטית. קיבלו מעט תשומת לב ותחזוקה ,לטיפות וחיזוקים ממנו. (תחושה שלו שהם בידיים שלו)מאידך הם בקלות קיבלו תשומת לב ולטיפות מהאופוזיציה ומהתקשורת.
הימין הדתי והקיצוני הפעיל מכבש דורסני עליהם ועל בני משפחתם כולל ילדיהם .חברי כנסת שלא היה להם ניסיון פוליטי לעמוד בלחצים .בשפת ,"ניתוח עסקאות ",ההתנהגות שלהם ילדותית הם ציפו להתייחסות אבהית תומכת מהמנהיג ראש הממשלה ההורה האחראי התומך החזק והסמכותי .החוסן האישי של נבחר לעמוד בלחצים הוא גורם ראשון במעלה של פוליטיקאי ומי שאין לו זאת צריך לחפש זירות אחרות.(חולשה בזאת בלטה הו אצל סלמן אורבך במיוחד). בעבודתי עם עשרות ראשי רשויות לאורך השנים בלטו והצליחו אלה שיכלו לעמוד בלחצים ,כולל איומים פיסיים, הנחת מטענים מתחת לרכביהם ,הטרדת בני המשפחה . הם הפגינו משילות וחוסן להמשיך לתפקד ולפעול בעוצמה כלפי מפרי החוק ולחצים של קבלנים, עולם תחתון לעומת ראשי רשויות אחרים חלשים שנאלצו להיכנע ללחצים .חולשה שנוצלה היטב ולבסוף מצאו עצמם מהר מחוץ למשחק הפוליטי.
3. השפעת המשפחה-מתברר שהמשפחה מהווה גורם משפיע רב משמעות אצל פוליטיקאים בכירים וראשי ממשלה. לפוליטיקאי קשה להוציא את הפוליטיקה מהבית .הוא ובני משפחתו חיים ונושמים אותה 24 שעות ביממה. למשפחה מעורבות אקטיבית מאוד כמו אצל :ביבי , בן גוריון, אריק שרון ואחרים. ,לעיתים המשפחה מקשה כי אינה מעוניינת כלל בפוליטיקה כמו אצל סוניה אשתו של פרס או אשתו של בנט. מעטים המקרים שניבחר ובוודאי ראש הממשלה יוצר חייץ ברור בין שליחותו הציבורית לבין משפחתו. לכך השלכות בדרך כלל שליליות והן הופכות לנושא חם בתקשורת בכלל ובצהובה בפרט המעניינת יותר מהעשייה השוטפת....
4. הצורך להתמודד בזירות רבות
ראש ממשלה נידרש להתמודד בהצלחה בזירות רבות ותובעניות בהן ליועצים שלו תפקיד מרכזי :
1. הממשלה לנווט את מהלכה ולהיות בקשר הדוק עם שריו ותפקודם.
2. הכנסת להתמודד היטב עם האופוזיציה ולתחזק את הקואליציה.
3. התקשורת המחכה לדרמות ובמיוחד במצבו העדין 6 מנדטים ורעשי רקע רבים.
4 המפלגה שלו לטפח אנשיו במיוחד אלה שאין להם תפקיד משמעותי לחזק את האגו מעמדת האב התומך והסמכותי עבור הילדים הטבעיים או המתמרדים.
5. המשפחה הנתונה ללחצים ופגיעות קשות
6. הציבור הרחב ,שכנים מכרים האיש שברחוב.
כל הזירות האלה מחייבות גם תכלול מערכתי של כלל היועצים והעוזרים. מטרה שקשה היה להשיג כאשר כל אחד מהיועצים עובד לבד ובתחרות עם האחר.
5. נרקסיזם אישי הצומח ומתעצם של הנבחר - האמירה החוזרת ונשנית אצל בנט שהוא פועל ,"לטובת המדינה." יצרה את התחושה ההפוכה שיש עוד דברים חוץ מהמדינה שחשובים לו כאשר אומר זאת. באמירה זאת נעשה ניסיון להיחלץ מביקורת. השימוש במונח "טובת המדינה" מזכיר לי מנהלים ועובדים ששומעים מההנהלה הבכירה ששנוי מתוכנן הוא "לטובת המערכת" אבל מה שמעניין אותם באמת זה הם עצמם וכיצד השנוי ישפיע עליהם או לא. האם תחת הסיסמה המודגשת יתר על המידה יש כסוי לדברים שנעשים לא רק לטובת המדינה ...
ככל שעובר הזמן ראש הממשלה מתאהב יותר בתפקידו. נהנה מהעוצמה ,השפעה, ומעצמו הכול יכול לכאורה. מתחיל להרגיש שהכול מגיע לו, כי הוא עושה למען המדינה, בטחונה והצלחתה. ויש לכך תקדימים קודמים.
הקרובים לו ויועציו שתפקידם להזהיר ולהציג לו מצג אמתי של חומרת המצב בנושא כזה או אחר שוכחים את תפקידם ומשמיעים לו את מה שהוא רוצה לשמוע ולא את מה שהוא צריך לשמוע .כך מקרבים גם את נפילתו.
בהיותם של הנבחרים כמו ראש ממשלה עסוקים ומתבשמים מעשייתם וחשיבותה הם מאבדים מהר מאוד את תחושת השטח הפוליטי והלכי הרוח שבו. היועצים לא רוצים להרגיזם יתר על המידה וגורמים לכרסום במעמד ראש הממשלה .
אחרי חודש בתפקיד הנבחר יודע הכול. מותר כבר לשקר כי זה לטובת המדינה-(סיפור בית ראש הממשלה ) הוא מתחיל לחקות בהתנהגותו את קודמו שצילו מרחף מעליו כל הזמן .הניסיון לחקותו במודע או שלא במודע פוגע גם בדברים החיובים שהביא לניהול והנהגת הממשלה.
6.אפקט מימוש "תסריט החיים"
יש הסבורים שכל המאורעות הדרמטיים המתרחשים בחייו של אדם נקבעים מראש על ידי תסריט, שהוא דרמת שהוא מגלם אותה על דרך הכפייה. תסריט של אדם יכול להיות דומה :לאופרת סבון, הרפתקה פרועה, טרגדיה, עלילת גבורה, או פרסה .אצל בנט היו כל אלה ויותר. לאורך כל חייו שיחק את תפקיד המצליחן ,שמוכן להסתכן: בצבא ,בעסקים וגם בזירה הפוליטית .הזמן לגביו הוא מצרך יקר .חי אותו כאן ועכשיו גם אם הוא מוצא בקרבו סתירות ודו משמעויות .מוכן להכיל לכאורה הכול מתרחק מאידיאולוגיה וערכים למען דבר גדול יותר להיות ראש ממשלה ומציל המדינה מבחירות, כאוס ומביבי.
7. . ומה עתה עם התפטרות הממשלה....
השאלה הקשה בנקודת זמן זו :מה סדר העדיפות של בנט : להמשיך כראש מפלגה עם הצלחה מועטה שצפוי לשבת באופוזיציה ולאחות את השברים.. או לפרוש בשיא שהמטרה האישית הושגה. האם בנט מסוג הפוליטיקאים שהגיע מהר להיות ראש ממשלה מסוגל לשבת "לסבול " באופוזיציה?
. בנט השיג את המרב, ראש ממשלה במהירות יחסית. יש לו לאן לחזור לעסקים .התמיכה הפוליטית נמוכה בו. האם כפוליטיקאי שספג מכה קשה ישבר או יבנה מחדש את מפלגתו וימשיך. לא ניראה לי.
הוא השיג את משאת נפשו והיה לראש ממשלה בתקדים היסטורי ויחיד במינו . מבחינתו כהונה של שנה או יותר פחות משנה למטרה שהציב.
חבריו לממשלה מציינים שהיה ראש ממשלה טוב ,ניהל היטב את הממשלה והמשימות הנדרשות .עבד עבודת צוות. הייתה לו עבודת מטה מסודרת כל זה ייזכר להבדיל מקודמו.
. חסר לו "החיידק הפוליטי" והחוסן הפוליטי לעסוק גם בפוליטיקה הקטנה. לקום וליפול שוב ושוב ולא לוותר, להמשיך ולפעול גם באופוזיציה, לסבול ולחזור שוב להיות ראש ממשלה כפי שביבי עשה, פרס ,אריק שרון או אחרים.
להיות מרוכזים בעיקר בעצמם מאפיין את מרבית ראשי הממשלה .ככל שעובר הזמן כך זה מתחזק .נכון לצרציל ,דה גול, בן גוריון ,ביבי ,ובמרבית המקרים רובם לא הולך לבד אלא צריך להוליכם החוצה.
8. . שחיתות
האם בנט נהיה מושחת-ניראה לי שכל פוליטיקאי פועל בשלב מסוים בצורה שאינה חוקית או אתית .האם מדובר בשחיתות או התנהגות ציבורית לא הולמת ,ברור שאין צדיקים .השאלה היא בעוצמת ובהיקף .עיקר האשמות נגדו היו בנושא ביתו ובזבזנות משפחתו בוודאי פגם חשוב ומדבר לאזרח הקטן .מכאן ועד לראותו מושחת ארוכה הדרך. ייתכן .שבנט לא הספיק עדיין בתקופה הקצרה שלו "לנצל " את כל האפשרויות לפעולות לא ראויות.....
9. מענה לשתי השאלות בראש המאמר
המענים מבוססים קצת על המידע שפורסם וקצת מתחושות הבטן וספקולציות שלי וקצת מניסיון רב של עבודה עם נבחרים במהלך השנים.
1. מניעי בנט-לבנט היה רצון עז להיות ראש ממשלה ולו לתקופה קצרה .הצלחה לאחר הצלחה כמפקד בצבא ,הצלחה במגזר העסקי והשיא ראש ממשלה .התחרות הסמויה והגלויה עם ביבי הגבירה את הרצון. עצם היותך ראש ממשלה אפילו לתקופה קצרה היא השיא בקירה שלו ומענה למטרה שהציב.. כל היתר פחות חשוב לו להיסטוריה ולהישגיו.. מתפקיד ראש ממשלה אין יותר לאן להתקדם .לכן להיות ראש ממשלה היא נקודת השיא של אדם שאפתן ומצליחן בקרירה האישית שלו וכל תפקיד ציבורי אחר הוא רק נסיגה.
2. האם היה זה תסריט ידוע מראש-התסריט שהממשלה לא תשרוד את מלוא התקופה היה ידוע לכל שותפיה ובוודאי לבנט. מאחר וכולם יכלו להרוויח ממנה ובנט במיוחד הוא ניכנס למהלך תוך ויתורים ופשרות .לבנט שאינו פוליטיקאי מלידה ולא גדל בפוליטיקה לא היה את הכוחות המיוחדים ותעצומות הנפש ואולי את הרצון להתמסר להשקיע ולבנות מפלגה גדולה לאורך שנים בעמל יזע ודמעות ובהתמדה כפי שעשו בעבר ראשי ממשלה אחרים .ההתייחסות שלו הייתה כאל עוד סטארט אפ חזק מהיר ומרשים.
לכן המפלגה שמשה עבורו פלטפורמה להגיע לתפקיד הנכסף .התפרקותה לאחר שהמטרה הושגה פחות חשובה בסופו של דבר למי שנוטש..
3. בדיעבד מה היה יכול לעשות-ברור לכל כי הכישלון הגדול שלו היה בתחזוקת חבריו למפלגה. כאשר אתה במרכז העניינים ואתה בא ויוצא מחצר פוטין כמתווך עולמי ,נהנה ממעמד ויוקרה בין לאומית כל היתר מתגמד. אתה שהבאת חלק מהחברים לכנסת בטוח שיהיו חייבים לך זאת לאורך זמן .לכן אתה חושב בתמימות מסוימת שילכו לכן אחריך באש ובמים. טעות גדולה הנובעת מנאיביות פוליטית .עוררת אצלם ציפיות למיצוב וחיזוק מעמדם לא סתם להיות עוד חבר כנסת .לכן הם חיפשו כל הזמן את הקרבה, החום האישי והתמיכה שלך כהורה לילד. ראינו את התנהגותם חסרת הבגרות הפוליטית מחפשים בכל מחיר התייחסות ולטיפות .שלא קיבלו זאת ממנו גברו אי הנחת והכעס שלהם עד כדי עזיבתו.
סיכום
בנט רצה בכל מחיר להיות ראש ממשלה כדי לממש את התסריט של מצליחן בכל הקריירה שלו, והצליח להיות ראש ממשלה. האם הוא גם החליש את ביבי ומנע ממנו להיות שוב ראש ממשלה, כנראה שלא. הוא בפועל ובאופן מפתיע "הפוך על הפוך " חיזק אותו וחיזק את הימין .עצר את המשך זליגת קולות מהליכוד וממפלגות ימין אחרות כאלה שעברו אליו לימינה ולאחרים בממשלה. .לא הצליח לערער את מעמדו של ביבי, בתוצאה הסופית הוא חיזק את הימין בכלל והקיצוני בפרט. עתה לפני בחירות לזכור כמה דברים "שיודעי דבר" מציינים:
" בחירות זה שהאנשים מגלים מה הן הבטחות של הפוליטיקאים –והפוליטיקאים מגלים למה האנשים צריכים לחכות..."
"זה מדהים איך הפוליטיקאים לא אומרים בעצם שום דבר-וטוענים בעקשנות שדבריהם הוצאו מהקשרם...."
"בימים אלה הפעם היחידה בה הפוליטיקאים אומרים את האמת-זה כשהם קוראים זה לזה "שקרן" "
אין פלא שהפוליטיקאים לא מקשיבים לקול המצפון שלהם-הם פשוט לא רוצים לקבל עזרה ממשהו זר.
הסיבה שפוליטיקאים כל כך עסוקים-זה מפני שבמחצית מהזמן הם עוסקים בחקיקת חוקים-ובחצי השני- הם עוזרים לחברים שלהם לעקוף אותם.
בנט הוא ימין ואפילו בעל דעות ימניות קיצוניות, הסכים לדחוק אותן עבור התואר הנכסף של ראש ממשלה להתפשר לצורך השגת הייעוד האישי .אימץ אידיאולוגיה גמישה והצליח להיות נחמד ,מפרגן ולעבוד בצוות עם כל חברי ממשלתו עם המרכז ,השמאל ואפילו הערבים בממשלתו. התוצאה שהוא היה ראש ממשלה שחיזק את הימין בלעדיו והחליש את יתר המפלגות עמו בקואליציה לבחירות הקרובות. גם העברת הלפיד ללפיד היא חלק מרצונו שיזכרו אותו יותר על ההצלחות מאשר כישלונות .בעיות רבות שנותרו כרגע על השולחן מבלי יכולת לפתור אותן. הוא משוכנע שלפיד לא יצליח להתמודד עם הבעיות הקשות ולכן ייחלש ולא יתחזק ויגיע חלש יותר לבחירות לעומת הימין. בנט פרק את חלק מהמפלגות שהיו עמו וכך גם מנע לעתיד חיבורים בינם כדי להגיע ל60 ויותר מנדטים. באופן פרדוכסלי ,אפשר לחשוב שפעל בשליחות נתניהו ויחזיר עטרה ליושנה של הליכוד שיאפשר לביבי להרכיב ממשלה .בוודאי החליש את השמאל והמרכז וחיזק את ביבי והימין.
האם היה זה החזרת עטרה ליושנה אפילו בתת מודע שלו קשה לדעת .
האם תסריט כזה ראו יועציו , האם אין זה תפקיד יועציו כמו גם לייעץ לו כיצד למנוע מהתרחיש קשה כזה להתממש
לכן זה אירוע CASE STUDY..מעניין לניתוח מזווית ייעוצית מעניין ובוודאי היה ויהיה .כמו לאירוע זה יהיו השלכות על הפוליטיקה והעתידית ושבירת מיתוסים של שנים.
Comentarios