יעקב ויטנברג
בישראל 253 רשויות מקומיות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. כולן מתחרות על אוכלוסיות חזקות, מפעלים לא מזהמים רצוי הייטק, מקורות תעסוקה, משקיעים, עסקים ותיירים. לכולן חשובה תדמית חיובית ואטרקטיבית, להיות אהובים על התושבים שלהם ואחרים.
שאלה מה הופך עיר לאטרקטיבית לתושביה ומושכת אחרים?
עיר כחלום
עיר היא חלום. ירושלים מהווה אולי את הדוגמה המובהקת ביותר לעיר, שאלפי שנים אנשים חולמים עליה בכל מקום בעולם. היא חלום העם היהודי, ולכל יהודי ירושלים דמיונית משלו. איטאלו קאלווינו בספרו "הערים הסמויות מהעין" מתאר בצורה מרתקת את מהותה של עיר כחלום. עיר היא בנינים ומבנים היוצרים מערכת פונקציונלית, אנשים מתפקדים, מגוון של תחושות אצל האנשים החיים בה או עוברים בה. עיר היא מערכת של דרכים, צמחיה, מפגש בין אדמה למים, מפגש בלתי פוסק בין אנשים בעלי שאיפות שונות, רצונות שונים, חלומות הצריכים לחיות יחד. עיר היא מגוון של פעילויות כלכליות, מסחר, שירותים, פעילויות חברה, פנאי ורווחה. התכלית של עיר היא לאפשר לתושבים בפרט ולבאים בשעריה במיוחד מקסימום מרחב בחירה וחופש לכל פרט.
איכות של עיר
איכות של עיר נמדדת על ידי שביעות רצון כוללת של תושבי העיר מהעיר ממגוון איכויותיה: שמירה על ערך הנכסים, יציבות פוליטית, איכות סביבה ותברואה, נגישות וחניה, מסחר ושירותים, חינוך, חברה, תרבות, ספורט ופנאי, שירותים מוניציפאליים, שיתוף תושבים בתכנון ובעשיה העירונית, קיומן של אוכלוסיות איכות בולטות, מעמד סוציואקונומי, ומאזן הגירה חיובי (ראו דב קהת ויעקב ויטנברג "עיר של איכות", מתודולוגיה לקידום האיכות ברשויות המקומיות, משרד ראש הממשלה, עמודים 13-24). מהלך של מיצוב רשות מקומית הוא חלק מתכנון אסטרטגי מקיף ויסודי. המהלך האסטרטגי הרשות צריכה לקבל החלטה ב3 נושאים:
מיצוב: איזו עמדה ומיקום מעוניינת הרשות המקומית לתפוס בתודעה של תושביה, דעת הקהל במדינה, רשויות השלטון ועוד וזאת לעומת רשויות מקומיות אחרות ומה הייחודי שלה לעומתם.
תמהיל השירותים שהרשות רוצה ויכולה לספק לתושביה.
יזמות כלכלית: פתוח כלכלי ופעילות עסקית בתחומה.
במאמר זה אעסוק במיצוב בלבד.
לצורך מיצוב הרשות צריכה לעשות הערכת מצב לגבי 3 קבוצות של נתונים:
1. תנאי שטח פיסיים
א. אקולוגיה: מבנה טופוגרפי, סוגי קרקע, קרבה לים או למקור מים, אקלים.
משאבי טבע: מינרלים, מעינות, צמחיה, קרקעות.
אתרים-ארכיאולוגיים, היסטוריים ודתיים
מיקום ודרכי גישה למקומות אחרים-מיקום ישובים אחרים .ומיקום יחסי למסופי תחבורה מרכזיים (נמלי ים ואויר)
קבוצות מטרה-תושבי הרשות הנוכחית, עסקים קיימים, תושבים פוטנציאלים, עובדי הרשות המקומית וספקים, תורמים, עסקים פוטנציאלים, רשויות מרכזיות, דעת הקהל הכללית
ערכים תרבותיים וציפיו
כלכלת הישוב, גודל הישוב, קצב גידול, הרכב דמוגרפי, חזות חיצונית וצביון ארכיטקטוני.
ניתן להבחין ב-4 סוגי רשויות: א. מטרופולין-מרכזי קניות, שירותים עסקיים, שירותים מנהליים, תרבות ובידור ,מוסדות לימוד ,תיירות ובלוי .ב. עיר שינה-המספקת רק שירותים מקומיים חיוניים, ג. עיר מעבר -מסחר ושירותים, ד. עיר בסיס -תעשייה וחקלאות.
מיתוג עיר-"הסיפור" המייחד אותה
לכל עיר מילה או מספר קטן של מילים המאפיינות אותה יותר מכל. למשל תל אביב :"עיר ללא הפסקה", לאס וגאס –"עיר החטאים". לא תמיד קל למתג עיר במילה אחת או שתיים. הסיפור של העיר נגזר מהמקום עצמו וסביבתו, בזכות משאב ייחודי או פעילות ייחודית שנעשית בעיר, קשורה למציאות ההיסטורית והעכשווית ,לאתוס ולאנשים למשל : "עיר החטאים", "עיר האוכל", "עיר הנוף".
מיתוג עיר צריך לעמוד מאחורי האמירה-ההבטחה במבחן המציאות, כך שתושבי העיר והבאים בשעריה יאמינו לו ויעבירו את בשורת העיר הלאה. בניית "הסיפור" מחייבת קיומו של חזון והוצאתו לפועל .מצריכה :דמיון, עשייה, אומץ, התמדה, ומשאבים. לא רק סיסמאות והצהרות אלא מעשים המממשים זאת. (כאלה יש רק מעט ישובים בישראל). הסיפורים צריכים להיות מושכים וייחודיים המגרים את הדמיון וגורמים לנו לרצות לבקר בעיר ,לחיות בה, לחוות את רוח המקום. המיתוג של העיר כולל בתוכו זהות חדשה ,מאפיינים שמטרתם להשפיע על קהל היעד לוגית ורגשית –להתחבר לרגשות הלקוח ולגעת בנקודות הנכונות שיגרמו לתושבי העיר ואחרים להתחבר אליה. שילוב מוח ימין ושמאל. המיתוג מאפשר לעבור מ"עוד עיר" "לעיר אחרת" עם זהות מוגדרת, ערכים בולטים בדרך להצלחה.
כאשר מדברים על מיתוג אנו מתייחסים "לסיפור" של העיר-מה היא מספרת לנו ."סיפור" קיים המבוסס על מה שיש לה להציע או סיפור פוטנציאלי מה היא רוצה להיות ולהיתפס בעיני כולם. רצוי שהסיפור יהיה ייחודי ויבדיל אותה מישובים אחרים בסביבה.
תהליך מיתוג של עיר הוא בעיקרו אסטרטגי מורכב ומעמיק מאשר עיצוב לוגו או סלוגן .לכל עיר יש זהות אותנטית שצריך להתחבר אליה ולגזור ממנה את ערכי המקום ,החזון העתידי ולבצע מגוון רחב של פעולות לאורו. כך שכל אחד בעיר יכול לספר את אותו הסיפור. לכן קודם כל צריך לזהות ולאפיין את הדומיננטי והייחודי של המקום, אחר כך כיצד להפכו ל"סיפור" ולספרו באופן ישיר ועקיף אחר כך לחזק את הסיפור להפוך אותו לאמתי. תהליך המיתוג יצליח רק אם הוא מגובה בפעולות ממשיות כולל התאמת מדיניות ,סדרי עדיפות ולבסוף חשיפה תקשורתית שתספר עליו.
חשוב שאסטרטגית המיצוב תהיה אמתית ולא קוסמטית(" למסגור ולא לעשייה"). מיתוג ומיצוב של עיר או ישוב בצורה מושכת הוא חלום רטוב של כל ראש עיר. כתיבת סלוגן מעניין ומושך אינה מספקת. מיצוב מצביע על היתרונות היחסיים והמנופים שיש ליישוב חלקם טבעיים וחלקם פותחו במהלך השנים.
חולון מיתגה עצמה היטב כ"עיר הילדים" רק אחרי שהיו בה מספר אטרקציות לילדים שפותחו והועצמו לאורך שנים עד שכך היא מוכרת לכל בתוך העיר ומחוצה לה. תל אביב ממותגת כעיר "ללא הפסקה", מיצוב המבוסס על היותה עיר עם חיים תוססים במיוחד לצעירים רבים. ברור שירושלים לא הייתה יכולה להיות ממותגת כעיר ללא הפסקה בשום מצב כי אין לה שום מנוף בעבר או בהווה כזה .
מעט ערים הצליחו למתג עצמן בעשייה ומימוש של הסלוגן שלהם. חולון-עברה דרך ארוכה מעיר שנבנתה על חולות ונחשבה כעיר השינה של תל אביב והצליחה למתג עצמה היטב "כעיר הילדים " כך חולון השקיעה: בבניית מוזיאונים לילדים, פיסול ואטרקציות ילדים בפארקים בעיר, גני סיפור רבים, עדלוידע ייחודית ואירועים שהפכו למוקד פעילות בפורים לכל תושבי הארץ .הושקע רבות על ידי ראש העיר והמנכל לענות על צורכי ילדים ולספקם בצורות שונות ולא רק בדיבורים. כעיר הילדים חולון מושכת אליה ילדים ומשפחות מכל הארץ. עיר הילדים הפכה גם למנוע צמיחה כלכלי. מושכת משפחות עם ילדים להתגורר בה דבר המצעיר אותה והביא לכניסת אוכלוסיות חזקות לעיר, לבניה וגידול מואץ.
תל אביב בעבר הכירו אותה בעיקר בגלל הים ורחוב דיזנגוף, והיא תפסה כעיר העברית הראשונה. כיום היום ממותגת בארץ ובעולם כ"עיר ללא הפסקה", עיר לצעירים, עיר של בילויים, ברים, עיר של לילה לבן ובשנים האחרונות "מדינת תל אביב".
מקומה של העיתונות המקומית במיצוב ישוב
ב1959 יצא לאור המקומון הראשון והיום תפוצתו עצומה לעיתים אפילו בישוב קטן נמצא מספר מקומונים. הם פותחים את מודעות התושבים לנעשה ביישובם וביישובים אחרים. משמשים גורם מרכזי לעיצוב דעת קהל. תלות הדדית בין העיתונות המקומית לרשויות היא גבוהה( לעיתים אפילו מימון חלקי או מלא שלהן) השפעתה על התושבים משמעותית לגיבוש תדמית היישוב בעיקר ברשויות קטנות. היא מוקד עוצמה והשפעה שקשה להתעלם ממנה. התושב קודם קורא את המקומון ואחר כך את העיתונות הארצית.
מכאן שלעיתונות המקומית תפקיד מרכזי לדעתי ככלי למיצוב של היישוב כלפי תושביו ואחרים. היא סוקרת התרחשויות מקומיות, אירועים, מבקרת את הרשות, עוסקת בפעילות תרבות, חברה, פנאי וכלכלה מקומית .משמשת גם ערוץ למאבק של פעילים מקומיים למטרות חברתיות ונותנת מענה לצרכים תקשורתיים מקומיים שהעיתונות הארצית לא מספקת.
מה בין סלוגנים, לוגואים למיצוב אמתי של ישוב
לכל ישוב יש לוגו, בכולם צבעים המביעים אופטימיות: כתום, תכלת ,ירוק ואדום.ליד הסמל-לוגו יש לעיתים במלל מוטיב קצר הקשור להיסטוריה של העיר למשל: ירושלים- אריה, תל אביב- מגדלור רחובות -רופאים ומיקרוסקופ, אשדוד-עוגן .
האם לוגו וסיסמה של קופירייטר מוצלח הופכים את הישוב לממותג. לכזה שהעשייה שלו מבטאת אותו ביום יום, לא בהכרח. ברוב הערים קשה לראות עשייה תואמת אותם.
כל עיר דאגה שלפחות יהיה לה לוגו הקשור אליה, סלוגן קצר אחד או יותר. חלקם נכתבו בעבר, חלקם חדשים, חלקם חדשים אחר מיתוג מחודש, מוכרים יותר או פחות (ראה 3,4,5 ) כמו למשל:
צפת- "בירת הגליל", "עיר המקובלים"
כרמיאל –"עיר המחולות"
נהריה-"עיר היקים"
עכו-"עיר תרבויות הים התיכון"
חיפה-"עיר הפועלים" (בהשראת אבא חושי)," בירת הצפון"
נצרת עילית-"בירת הגליל"
עפולה-"בירת העמק"
חדרה-"עיר האנרגיה"
נתניה-"בירת השרון", "עיר היהלומים", "עיר הספורט"
כפר סבא –"העיר הירוקה"
רעננה-"פנינת השרון"
ראש העין –"עיר המעיינות"
בני ברק-"עיר התורה והחסידות"
ראשון לציון-"עיר לכל המשפחה", "עיר היין"," עיר הקניונים"
אשדוד –"העיר הישראלית"
נס ציונה –"העיר הירוקה"
רחובות-"עיר המדע והתרבות"
מודיעין-מכבים-רעות- "עיר העתיד"
באר שבע –"בירת הנגב"
פתח תקווה-"אם המושבות"
דימונה"-"בירת הגרעינים של ישראל"
אילת-"בירת הים האדום", או "אילת+"
מעט מקוריות וכל כך הרבה בירות מחוץ לירושלים.
אירועי מיתוג מניסיוני :נצרת עילית-העיר המתוקה, מצפה רמון עיר התיירות המדברית
אנתח בפרוטרוט שני מסעות שלי למיתוג שהייתי מעורב בהם כיועץ ארגוני ,אחד מעניין שניכשל והשני שהצליח חלקית.
מיתוג נצרת עילית כעיר המתוקה – נעשה תהליך מקצועי מעמיק ויצירתי שלא התממש בסופו של דבר .הסיבה המרכזית שהיוזמה לא התממשה היא חילופי ראשי ערים (כלל ידוע שראש עיר חדש בדרך כלל "ממציא את הגלגל מחדש" ולא ממשיך יוזמות שהחל קודמו ושקוע רק ב"הטבעת חותם" אישי שלו) .במקרים רבים אי יציבות פוליטית של עירייה או חילופי ראשי רשויות קוטעת יוזמות משמעותיות.
מיתוג מצפה רמון כעיר תיירות מדברית -שימוש ביתרונות טבעיים כמנופי המראה.
מיתוג נצרת עילית
נצרת עילית "העיר המתוקה"-בשנים 2004 -2006 ייעצתי לראש עיריית נצרת עילית המיתולוגי מנחם אריאב ז"ל. אחת מהמשימות הייתה מיתוגה מחדש של נצרת עילית בה התגוררו באותה העת 35,000 תושבים. פעלנו לפי כל השלבים הקלסיים של מיתוג. החזקות הבולטות של נצרת עילית באותם הימים היו: נתוני טבע טבעיים של: אויר צח, נוף בגין הגובה, יערות המקיפים את היישוב הבולט יער בית קשת ,מערכת חינוך טובה עטורת פרסים, צוות מקצועי וותיק ומנוסה.
ייחודי ליישוב היה מפעל השוקולד הגדול בארץ של שטראוס המעסיק הגדול ביישוב ולו מרכז מבקרים חדש ייחודי. יתרון נוסף ייחודי הוא קירבה ורצף פיסי ברור בין נצרת עילית לנצרת הערבית. נצרת עילית מתנשאת מעל נצרת העיר הערבית הגדולה עם כ55,000 תושביה השוכנת למרגלותיה. בנצרת המקודשת לנצרות :כנסיות ואתרים מקודשים לנצרות המושכים מאת אלפים לבקר בה בדרך כלל לביקורים קצרים.
נצרת עילית סבלה מצמיחה דמוגרפית שלילית, הגירה של משפחות חזקות אפילו מקרב עובדים בכירים בעירייה לישובים הקהילתיים היוקרתיים (אך נהנים משירותיה כאשר המיסים משולמים לישובים הקהילתיים) מסביב או למרכז הארץ בעיקר של צעירים.
בין נצרת לנצרת עילית מעט שיתוף פעולה.
כדי לסייע ל"המראת" העיר יזמנו את מיצובה החדש. המדיניות הפרמיסיבית של ראש העיר הביאה לישוב מספר גדל והולך של ערבים מבוססים בדרך כלל מהישובים הסמוכים או נצרת שעברו להתגורר בה. רכשי בתים במחירים גבוהים ובלתי סבירים לאותם הימים שדרבנו אפילו וותיקים למכור ביתם. לצד זה הייתה תחושה בקרב התושבים של ירידה בביטחון האישי.
כדי להביא להמראת העיר וחיזוקה מכל הבחינות התמקדנו בעיקר במפעל השוקולד והקרבה לנצרת. כאשר היתרונות האחרים הטבעיים שקיימים שפורטו תומכים בהן.
הרעיון היה למתג את נצרת עילית כ"עיר המתוקה", הן לתיירות פנים והן לתיירות חוץ. ההשראה לרעיון היה "הסיפור " העיר הרשי בארה"ב שנבנתה סביב תעשיית השוקולד.
עולם השוקולד של הרשי מבוסס בעיקר על מוזיאון שוקולד ומרכז מבקרים צמוד למפעלי יצור השוקולד של חברת הרשי בפנסילבניה. המתחם כולל חנויות, מסעדות, ומתקנים המתארים את ייצור השוקולד, מרכז מבקרים מורחב ואטרקציות של פרקי שעשועים ומתקנים.
הכנו תכנית רעיונית מפורטת בהתייעצות שלי עם חברה ידועה שהקימה וניהלה פרקי שעשועים בכל העולם לביסוס נצרת עילית כ"עיר המתוקה" הכוללת את העוגנים הבאים:
רכבת המותגים שתוביל את המבקרים בין מספר מרכזי פעילות
יער בית קשת שבו תעשה המחזה של אגדת עמי ותמי על כל מרכיביה בסיוע מיצגים רב חושיים
חיפוש המטמון של אוצר השוקולד לפי רמזים הפזורים במקומות שונים-בילוי למשפחות וילדיהם
"העולם המתוק" סדנאות ותחרויות להכנת שוקולד מרחבי העולם ולטעימת המוצרים בדרך. מיניאטורות של שוקולד, בול השוקולד, החודש של המוצר המתוק יחד עם שגרירויות זרות, תחרות על השוקולד הארוך או המסטיק הגדול...הכול ליצור תחושה של מקום מתוק וקסום
הגשמת ,"חלומות מתוקים".
ביקור במרכז המבקרים של שטראוס ובמפעל ולצפות בתהליך הייצור כולל טעימות וקניית מוצרי שוקולד.
עיצוב פסלים " הכול בגדול" של מוצרי השוקולד השונים כמתקני שעשועים וספורט אתגרי.
עיצוב מיוחד של עמודי התאורה בישוב, שמות רחובות וכיכרות, השלטים, הגינון, השילוט התאורה, המרכזים המסחריים והמבנים החדשים סביב רעיון השוקולד וממתקים אחרים.
הקמת בית ספר בינלאומי לשוקולד. מרכזי הכשרה לתחום הקולינרי, אירועים ,ירידים ופסטיבלים.
תחרות שיאי גינס לשוקולד ודברי מתיקה.
הוסכם עם נצרת על רכבל שיחבר את שני הישובים ויאפשר לתיירים למצות חוויות נוספות מעבר לשהייה של יום אחד בנצרת תוך ניצול בתי המלון, המסעדות בשני הישובים.
לכל נושא נבנה מפרט טכני מפורט .כל הגורמים :שטראוס, עריית נצרת עילית, עיריית נצרת, משרד התיירות התלהבו ואישרו לביצוע.
התחזיות הפסימיות היו של 250,000 מבקרים בשנה דבר שיביא גם לשיפור במצב התעסוקה, משיכת צעירים, בלימת ההגירה השלילית ושיפור מצב הרוח ביישוב.
לאחר שהייתה הסכמה בין הגורמים התקיימו בחירות לרשות נצרת עילית .ראש העיר המכהן מנחם אריאב ז"ל לא זכה והתכנית נגנזה (אולי זמנית אני מקווה) בגלל "פוליטיקה קטנה". כיום גם השם של העיר שונה "לנוף הגליל."
מצפה רמון-עיר התיירות המדברית
הימים שנות ה80 המאוחרות הישוב מצפה רמון מונה כ3500 תושבים. נמצא על הכביש המוביל לאילת .רכבים רבים עוברים לידו(אך לא עוצרים ונכנסים אליו )הישוב חלש כלכלית ללא מקורות תעסוקה ושירותים ,אפילו מוסך או מרכז קניות אין.
הנוף מחוץ לישוב מרהיב ביופיו, ייחודי, המכתשים אטרקציה בין לאומית, בקרבת הישוב המצוק ממנו נשקף נוף מהמם המושך רבים.
עם ראש המועצה באותם הימים שמואל כהן בניתי אסטרטגית מיתוג שעיקרה להשתמש ביתרונות הנוף מסביב לקדם תיירות פנים וחוץ. הרעיון הבסיסי בנית מלון ראשון בתוך היישוב שישתלב באופי המבנים הנמוכים שבו וימנף תיירות פנים וחוץ בעיקר לפלח גדל של אוהבי טבע וטיולים. הצדקה להקמת שירותים שקשה להחזיק כלכלית רק על ידי תושבי המקום המעטים. שמתאימים ונדרשים לתיירים המתאכסנים בו . בהנחה שהמלון הראשון יביא נוספים ומשקיעים.
בחיפושים הגענו ללואיס המיליונר שהקים את רשת ישרוטל וניסינו לשכנעו להקים את המלון בתוך היישוב. לואיס העדיף באופן טבעי להקים מלון על הצוק עם הנוף המדהים. חששנו ששוב יעברו דרכו אך לא יכנסו ליישוב וכך היישוב לא ייתרם. אחרי משא ומתן מייגע והתעקשות שלנו על הקמת המלון בתוך היישוב הצענו ללואיס מבנה מגורים של רכבת משנות ה50 חינם ולהפוך אותו לאחר שיפוץ למלון. הלב היהודי החם של לואיס עזר לנו. כך הוקם "פונדק רמון" בתוך הישוב והשתלב במבנים הנמוכים של היישוב .רבים מתאכסנים בו וצורכים שירותים שקודם לא היו ביישוב והביאו להגדלת היישוב ומקורות תעסוקה. הצלחה ראשונית דרבנה הקמת מלון גדול נוסף כמו גם הרחבת עסקי תיירות המדבר. פונדק רמון בתוך היישוב אפשר הקמת מספר שירותים חדשים לתיירים ולתושבים ,טיפוח הנוף והגנון מסביבו ובישוב. אחריו יגיעו מלונות נוספים ואוכלוסיות חדשות .הצלחה חלקית בוודאי ,שמשכה אוכלוסיות חדשות והישוב גדל ל9000 תושבים היום. יש הרבה עוד מה לעשות לביסוסו.
מיתוג המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות
בסוף שנות ה70 מחלקות הסעד שהיום נקראות המחלקות לשירותים חברתיים היו ה"כבשה השחורה" של העיריות. הדבר בא לידי ביטוי במעמדן הנמוך בתוך העיריה ובישוב. בדרך כלל שיקנו אותן במבנה מיושן, רחוק ככל האפשר ממשרדי ראש העיר. התנאים הפיסיים ואחרים היו ירודים .תנאים שהשפיעו מאוד גם על התנהגות האוכלוסייה החלשה שהגיע אליהן. אלכא -גוינט בהיותה מודעת למצב הסכימה לתמוך ביוזמה שלי לשיווק המחלקות וחיזוק מעמדן ותדמיתן בתוך העיריה ומחוצה לה .הכלי: כתיבת ערכת שיווק למחלקות שמיצבה אותן לא רק כמי שעוסקת במקרי סעד אלא פועלות במישורים חברתיים רבים. כמו: 2מתן שירותים לילד ,לקשיש ,למשפחות במשבר ועוד .המחלקה מוכרת כיום לכלל תושבי העיר .ראשי העיר הבינו גם את הפוטנציאל האלקטוראלי .לצד החינוך התבססו גם המחלקות לשירותים חברתיים ומוצבו מחדש. הערכה לשיווק שמרבית המנהלים באותה תקופה קיבלו והודרכו כללה :חומר תורתי על שיווק ומיתוג של שירותים שהיה באותה העת מועט להבדיל משיווק מוצרים (שהיה בשפע),סימולציות להצגת המחלקה, מארז שקפים ,פוסטרים וכרזות שיווקיות הממחישות את עבודת המחלקה, עזרי תדמית-נייר פירמה וכרטיסי ביקור מושקעים(מצרך שלא היה קיים אז) ועוד. המודל לחיקוי שסביבו נבנתה הערכה הייתה המחלקה בעיריית נתניה שמיצבה עצמה עוד קודם לכן כמחלקה מרכזית בעירייה ונהנתה ממוניטין רב .לימים המנהלת שלה גברת מרים פיירברג הפכה לראש עיר למספר קדנציות.(ראה 2 ערכה לשיווק שירותים חברתיים )
מסקנות ולקחים
ליועץ הארגוני תפקיד מרכזי בניתוח חזקות ונושאים לחזוק של העיר והעיריה ואיתור מנופים לצמיחה.
מיתוג מוצלח מחייב עבודה משותפת ביו יועץ ארגוני לקופירייטר.
רצוי שהמיתוג יהיה חלק ממהלך רחב ויסודי של גיבוש חזון, בניית אסטרטגיה ותוכנית עבודה למימוש המיתוג, בתחילת כהונה של ראש עיר.
מקורות
דב קהת ויעקב ויטנברג, עיר של איכות ,משרד ראש הממשלה 1998
יעקב ויטנברג וציפורה חצרוני, שיווק שירותים חברתיים ,ערכת הדרכה למחלקות לשירותים חברתיים, אלכא ,1987.
דה מרקר ,מעיר שינה לממלכת הילדים, כך ממתגים עיר ומקפיצים את הצמיחה.
IGAIZ ,לכל עיר יש שם," כנוי ומיתוג, קוים ונקודות 29.01.2018
CITY&COUNTRY BRANDING 02.12.2018
Comments