נשק ההומור והצחוק "כתחמושת חיה" בעבודתו של היועץ הארגוני - יעקב ויטנברג

קיימת הסכמה שהומור כאמצעי תקשורת עשוי להסיר מחיצות בין יועץ לנועצים או בין מרצה למאזיניו. הומור יכול ליצור אוירה נינוחה, אנרגטית ולכונן יחסים בין- אישיים נעימים. שימוש בהומור מכשיר את הקרקע ליצירת קשר והגברת העניין וההקשבה. עם זאת, חשוב להיות ערים למגבלות ולסכנות שבשימוש בו. לפיכך, כל אחד יכול להשתמש בו בהתאם לאופיו ובהתאמה לנועציו.

הומור נתפס כמאפיין מרכזי של אישיות האדם ולכן אפשר לומר: "אמור לי מה מצחיק אותך ואומר לך מי אתה". בדיחה מתאימה יכולה לסייע ליועץ הארגוני להבהיר, להסביר, לחדד, להדגיש, להציג טעון כבד משקל ולהפיג מתחים. לכן עליו לשלוף את הבדיחה המתאימה מן המאגר. כשהנועץ צוחק אתך כבר לך קל יותר. הומור גורם לשבירת הקרח ליצירת אינטימיות ואמון בזמן קצר, מסייע למסרים לעבור טוב יותר, לייצר הקשבה וקירבה ואף להיחרט בזיכרון.  

מאפיינים ויתרונות של השימוש בהומור

הומור הינו פעילות, דיבור או כתיבה הגורמת לשעשוע, בדיחות דעת קלות ראש וכיף, דרך יצירתית להסתכל על העולם. הומור כולל בדיחות, משחקי מילים, סיפורי מעשיות, שנינות, אירוניה, ציניות סרקזם לעיתים הקנטה. קיימת הסכמה שהומור כאמצעי תקשורת עשוי להסיר מחיצות בין יועץ לנועצים או בין מרצה למאזיניו. הומור יכול ליצור אוירה נינוחה, אנרגטית ולכונן יחסים בין- אישיים נעימים. שימוש בהומור מכשיר את הקרקע ליצירת קשר קל ונעים ומגביר את העניין   וההקשבה.

מה שנראה בעיני מנהל או עובד מסוים  כמצחיק ומהנה לא יראה כך בעיני מנהל או עובד אחר. לכן היועץ המשתמש בהומור צריך להתאימו לטיפוסי נועצים שונים או קהל מאזינים שונה. הומור הוא תלוי תרבות, חברה, הקשר ואישיות של המעורבים. מחקרים מראים שכאשר משווים בין שני אנשים כישרוניים, חוש ההומור נקשר להצלחה רבה יותר. מעניין אם זה נכון גם לגבי יועצים ארגוניים? 

לשימוש בהומור של היועץ הארגוני יתרונות רבים

1. יכול לסייע לו לקדם מטרות ארגוניות.

2. להקשיב לו, לשבור את הקרח, ליצור אינטימיות, לשתף נועצים בדברים רגישים, ליצור אמון, לשנות התנהגות ולהקטין התנגדות של עובדים ולרתום אותם לשינויים המוצעים על ידו.

3. לסייע ליועץ באבחון ארגוני פורמלי ואפורמלי על ידי כך שהוא מספק הצצה נוספת להתנהגות ארגונית ולמידע שבראיונות הפורמליים אינם נשמעים

4. הומור מעלה את נכונות הנועצים להיפתח "להגיד הכול" להודות בטעויות, להשיג מידע שלא היה נמסר ליועץ בנסיבות פורמליות ורציניות יותר ואפשר להם להשמיע ביקורת, לבחון גבולות ולבטא תחושות שלכאורה אסורות במעטפת הומוריסטית.

5. מסייע לנועצים להתמודד עם כישלונות, מצבי לחץ שחרור מתחים וליועץ לצאת ממצבי תקיעות, קבעון ואי הסכמות עם נועציו.

6. הומור יכול להאיר באור חדש עובדות, ולאפשר אימוץ פרספקטיבות חדשות ושונות מצד הנועצים.

7. לסייע לייעץ למנהלים להחליף מתן פקודות והוראות מלשון של סמכות לבקש בהומור לבצע משימות באווירה נעימה.

8. הערה של יועץ הנאמרת עם הומור פחות פוגעת. 

9. הומור מאפשר פורקן רגשות ונותן גוון צבעוני יותר לשגרה האפורה.

10. הומור יוצר קירבה ותחושת שייכות כאשר היועץ והנועצים חולקים אותו הומור. נועצים אוהבים שיצחיקו אותם ומעריכים וזוכרים את היועץ שהביא חיוך לפניהם. הומור שובר אפילו את חומת הביישנות. מנהלים ויועצים המשתמשים בהומור נחשבים כבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת לסחוף.

לכל ארגון יש את ההומור שלו המשקף את מערכת הערכים, התרבות והתקשרת שלו. הומור מאפשר מיתוג הארגון כארגון מגניב, שונה, מיוחד, יצירתי צעיר וחדשני. 

הומור עצמי שאתה מתלוצץ על חשבונך פחות פוגע, ומשיג יותר.

 יש ארגונים המעדיפים ליצור תדמית רצינית כארגון המתייחס ברצינות רבה לעבודתו להתרחק לכן מההומור שעשוי להיתפס כחולשה או חוסר רצינות ומקצועיות של האנשים או הארגון. 

הומור עשוי גם להזיק

הומור היא תופעה מורכבת ופרדוקסלית. להומור גם צדדים שליליים ושימוש לא מתאים או מוגזם בו עלול לפגוע בדמוי ובמעמדו של היועץ הארגוני כמו במקרים הבאים:

1. כאשר הוא משמש  כמנגנון הגנה לעידון דחפים, או תוקפנות שלו.

2. כאשר הוא הופך ל "חץ מורעל" הפוגע קשות במי שההומור מכוון כלפיו. כך למשל יש מרצים ומנחים שאוהבים "להתפס" לאחד המשתתפים ולהפוך אותו למוקד בדיחה, הומור או "עקיצה". דבר הגורם ליתר הקבוצה ולמנחה לצחוק כאשר אותו חבר כביכול לוקח חלק בכך הוא למעשה פגוע מאוד. החמור יותר שכאשר היועץ או המרצה מגלה שהמאזין או הנועץ ניפגע הוא מנחם אותו "זה רק בצחוק" ומוסיף בנוסף לפגיעה הראשונה פגיעה נוספת בהערה מרומזת שהעובד לא מבין הומור. לכן, יועץ או מרצה ימנע משימוש בהומור מתנשא או לעג, לעדה, מעמד, או מגדר ויבנה עוצמתו על ידי הקטנת הזולת או "ירידה" על אנשים קבועים בצוות.

3. הומור קשה "לעיכול, על ידי עובדים חשדניים (החושבים שצוחקים עליהם) או מופנמים שביטוי הומור ספונטני גורם להם מבוכה וזר להם, לבעלי ליקויי למידה שמתקשים לעכל אותו או נועצים מתרבויות שונות משל היועץ כמו עולים חדשים, כאלה שהיו בעבר קורבן להומור או כאלה  שלא חוו הומור בילדותם.

4. יועץ ארגוני צריך להיזהר לא להיות חלק או לתמוך בתת תרבות בסיסית ציניות או סרקסטית המבטאת התנגדות וחוסר אמון במנהלים או בארגון.

5. יועץ צריך להיזהר מלהזדהות מלגלוג עם הבכירים בעלי הכוח בארגון ומהתבדחות על חשבון אחרים או לתת יותר מדי מקום "לליצני החצר", של הארגון המקובלים והיוצרים את רב ההומור בארגון.

שימוש בהומור ליועצים שאינם "סטנדאפיסטים" או בעלי חוש הומור טבעי

הומור בהרצאה בוודאי מועיל מאוד. השאלה עד כמה ההומור מסייע בתהליכים ארגוניים ארוכים יותר המאפיינים ייעוץ ארגוני. לדעתי אפשר לחלק את היועצים הארגוניים לכמה סוגים:

1. יועצים שההומור הוא חלק מהאישיות שלהם הומור טבעי ובריא לעיתים שנון ויצירתי.

2. יועצים שפתחו את ההומור שלהם לרמה של "סטנדאפיסטים", וכך במידה רבה נתפסים על ידי מאזינים או נועצים שפחות ביקורתיים גם אם: "הקסטות" של הבדיחות שלהם אינן מתחדשות כיין ישן שמשתבח עם הזמן, והתועלת המקצועית שהם מפיקים קטנה יחסית. 

3. יועצים הרוצים מאוד להשתמש בהומור מעת לעת, מתאמצים לספר את הבדיחה שהוכנה היטב מראש במקום המתאים במינון הנכון מצליחים מעת לעת לעלות חיוך בקרב מאזינים או נועצים.

4. היועצים "הרציניים" חלקם היה מעוניין להשתמש בהומור אך מרגיש שאין לו את זה וחושש לנסות, חלק סבור שאין לו צורך או רצון להיות מבדר ומצחיק.

שלוש הקבוצות הראשונות חיים די טוב עם מה שיש להם וימשיכו כך. הקבוצה שצריכה יותר את ההומור הם אלה שמעוניינים מאוד לשלב הומור נהנים בעצמם מהומור אך חוששים ונמנעים מכך בעבודתם הייעוצית. הם מודעים לכך שהם מפסידים את התועלת שהם יכולים להפיק מההומור להשפיע על שינויים וההתנגדות.

בכל תחומי הייעוץ הארגוני יש שפע של בדיחות משפטים מבריקים, סיפורי מעשיות היכולים להשתלב על ידי כל יועץ עם הכנה מתאימה כמו כל הכנה אחרת מראש ולתת תובנות הומוריסטיות ומלמדות בכל נושא.

בדיחות וסיפורי מעשיות להמחשת סוגיות ניהוליות

יועצים ארגוניים השייכים לקבוצה 4: יועצים "רציניים" המעוניינים להשתמש בהומור וחוששים יכולים להכין מראש לכל נושא מספר בדיחות או סיפורי מעשיות מלמדים, המסייעים להסביר ולהטמיע הבנתן וזכירתן של סוגיות ניהול הקשורות לאותו נושא. להלן מספר דוגמאות בנושא של "פריון והתייעלות:

1. יועץ מגיע ליחידה שואל את אחד העובדים מה אתה עושה משיב לו העובד כלום שואל את השני מה אתה עושה עונה לו השני שום דבר. מסכם היועץ את המצב בדו"ח, קיימת כאן בעיה של כפילות. רקע להיכנס לנושא של כפילות ופערים בחלוקת עבודה בין עובדים. 

2. רינה עומדת על המרפסת מסתכלת למטה ורואה עובד עם מחפרון פותח - את הכביש, כעבור שעה מגיע עובד אחר עם מריצה וזפת ואוטם את החפירה. שואלת רינה בתמיהה את העובד: "מה אתכם השתגעתם"? עונה לה העובד אנחנו צוות של 3 עובדים, אחד אמור לפתוח את הכביש, השני להחליף את הצנרת הפגומה בחדשה והשלישי זה אני שצריך להחזיר את הכביש לקדמותו. העובד שצריך להחליף את הצנרת חלה ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו. הסוגיה של לעשות "כמיטב יכולתנו" מעוררת דיון בנושא של ההבחנה בין יעילות לאפקטיביות. לכאורה שני חברי הצוות יעילים עובדים קשה והמשיכו לעשות את מה שנדרש. האם הם גם אפקטיביים? כיצד מצבים כאלה מתרחשים ומי אחראי לכך.

3. שני חברים לאחד הרבה ניסיון ולשני הרבה כסף. הם החליטו להקים - שותפות לאחר כשנה הם נפרדו, זה שבא עם ניסיון יצא עם הרבה כסף וזה שבה בהתחלה עם הרבה כסף יצא עם הרבה ניסיון רקע לכניסה לנושא של שותפויות כיצד לבנות כיצד לתחזק וכיצד לצאת מהן.

סיכום 

הומור כלי יעיל בידי היועץ יהיה אשר יהיה, אך חשוב לנצל יתרונותיו ולהיות ערים למגבלות ולסכנות שבשימוש בו. כל אחד יכול להשתמש בו בהתאם לאופיו ובהתאמה לנועציו. 

מקורות להעשרה

1. ערן כץ ולני רביץ, הצחוק הזה מזכיר לי...מודן, 2006 

2. שקד יעקב, צוחקים בלבד, מוטיב, 1992 

3. זיו א. הומור ואישיות, פפירוס, 1984   

4. זיו א. פסיכולוגיה של ההומור, יחדיו, 1981 

5. ד"ר עדנה כצנלסון, הצד הלא מצחיק של ההומור, בטיפולנט, 30.9.2011

6. סובר א. הומור בדרכו של האדם הצוחק, כרמל, 2009 

7. אבישי רות, שימוש בטכניקת הרפיה, הומור, OUT, בתהליך הייעוצי, משאבים 226, ספטמבר 200

8. בודקו ישראל, הומור בעסקים, 2001