קפיטליזם קשוב ופיתוח ארגוני בר קיימא - מרחב ידע
מנחה איריס שדה רסלר ובהשתתפות: צבי סטפק, צורי דבוש, אפרת לבנה הדס, שירי גרינבלט זולברג
- מהי גישת הקפיטליזם הקשוב?
- כיצד היא מייצרת ערך ורווחה עבור כל מחזיקי העניין בארגון?
- האם מערכת ההפעלה החדשה פועלת בהרמוניה גדולה הרבה יותר עם מערכת רעיונות וערכים של זמננו?
- מדוע כדאי לנהל את הארגון ע"פ ערכים קשובים?
ארגונים שמנוהלים לפי קפיטליזם קשוב מרוויחים העצמת חוסן ארגוני ואישי, זוכים ליותר אהדה מהציבור הרחב, נהנים מיתרונות משמעותיים בשימור עובדים ולקוחות ובטווח הארוך, מוסיפים צמיחה עסקית משמעותית ומשיגים אימפקט חיובי משמעותי.
גישת הקפיטליזם הקשוב שוכנת באותם העולמות של גישת האחריות התאגידית וה - ESG, אולם היא שונה ממנה , שתי הגישות משלימות אחת את השניה - כפועל יוצא של גישה וחשיבה קשובה, נבנית סביבה עסקית שמסייעת (בין השאר) ביישום אחריות תאגידית ובהגשמת מדדים כגון SDG, ESG עם אימפקט אותנטי, משמעותי ולטווח ארוך.
על המנחה והמשתתפים:
איריס שדה רסלר - יועצת ארגונית ומאמנת למציאת הייעוד True Purpose, מוסמכת מנהיגות שאקטי- אוניברסיטת סן דייגו, ומאמנת בשיטת TIARA LEADERSHIP. אני מאפשרת למנהיגות ומנהיגים להיות הגרסה הכי הטובה ביותר של עצמם וכך להוביל ארגונים להצלחה עסקית. אני מלמדת מנהיגות קשובה במסגרת הכשרות של קפיטליזם קשוב ישראל ובארגונים ומאמנת אישית וקבוצתית בשיטת TIARA.
צבי סטפק - בוגר תואר ראשון בהיסטוריה כללית ויהודית ובעל תואר M.B.A בהצטיינות, אוניברסיטת ת"א. מייסד ויו"ר בית ההשקעות מיטב דש, השני בגודלו בישראל. מרצה ופרשן בכיר לשוק ההון, בעל טור אישי בעיתון "גלובס", כותב ומפרסם בנושאי השעה המעסיקים את החברה הישראלית. ממייסדיי הקפיטליזם הקשוב בישראל, ומכהן כיו"ר הארגון.
צורי דבוש - יו"ר קליל
אפרת ליבנה הדס - סמנכ"לית מש"א בחברת פלוריסטם
שירי גרינבלט זולברג - מנכ"לית קפיטליזם קשוב ישראל
להיות מחולל של טרנספורמציה דיגיטלית בלמידה - השינוי שעובר על תפקידי פיתוח ארגוני ולמידה בארגונים - חקר מקרה
מנחים ליאור שפיגלר ורחל גנשאפט פינטו
הקורונה האיצה פרוייקטים משמעותיים ביותר של טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים. הצורך להטמיע את הטכנולוגיה בהצלחה, גרם למהפכה בהגדרות התפקיד של מפתחי הדרכה, שקיבלו על עצמם הובלה של השינוי הארגוני העצום. מה ההשלכות של הגדרת מפתח ההדרכה בחיל האוויר כ"מחולל של טרנספורמציה דיגיטלית בלמידה"? נדון בשינוי שעבר עלינו, מיועצים פנים ארגוניים המתמקדים בפיתוח הדרכה, למנהלי למידה המשלבים דיסצפלינות מסורתיות של מדעי ההתנהגות והובלת שינוי עם מתודות של פיתוח מוצרים ופתרונות טכנולוגיים. יועלו דילמות הנוגעות לתפיסת תפקיד, ארגז כלים וממשקים בתוך הארגון, בין ארגונים וכמובן בינינו כמומחים העובדים ב"קו".
חקר המקרה דן בדילמות של תפיסת תפקיד והגדרת תפקיד בהקשר של טרנספורמציה דיגיטלית. האם יועץ\מומחה למידה נדרש להיות מומחה תוכן טכנולוגי? היכן מודלים גלויים כמו מקלד"ת או ניתוח משימת הליבה בארגון משרתים את היועץ או מפריעים לזהות את הצרכים הארגוניים? מה יסייע ומה יעכב בהובלת תהליך השינוי הארגוני? מה תהיה מערכת הממשקים האפקטיבית עם מומחים אחרים מדיסצפלינות שונות בארגון? ננתח את הקונפליקט והדיאלקטיקה המתהווה בממשק בין שני יועצים המלווים את התהליך, בשדה ובמטה, בהיבטים של אחריות וסמכות, זיהוי מקורות הכוח העצמיים והארגוניים ושינויים בתפיסת התפקי,ד בהקשר של ארגון גדול מאוד עם מורכבות ביורוקרטית משמעותית.
המשתתפים יקבלו כלים להמשגת הפערים שיש להם בתהליכי ט"ד בארגון והמלצות לסגירתם. בנוסף, המשתתפים ייחשפו למודל מקלד"ת להטמעת מערכות, אשר יסייע להם לקיים תהליך המבוסס על שפה משותפת, לטובת שימוש אפקטיבי בטכנולוגיה החדשה בארגון.
על המנחים:
ליאור שפיגלר - ראש תחום ניהול מידע וידע בחיל האוויר, דרגת רס"ן. בתפקידו הקודם מפקד גף חקר ופיתוח הדרכה בבסיס עובדה. בעל ניסיון עשיר בהטמעת מערכות מידע בארגונים, פיתח את מודל מקלד"ת להטמעה. MA בייעוץ ופיתוח ארגוני, BA במדעי ההתנהגות
רחל גנשאפט פינטו - מפקדת טייסת חקר ופיתוח הדרכה בבית הספר לטיסה בחיל האוויר, דרגת רס"ן. בתפקידים קודמים התמחתה בפיתוח הדרכה לסימולטורים וקליטת אמל"ח ובפיקוד על גופי הדרכה גדולים. בעלת ניסיון עשיר בניהול ופיתוח הדרכה והובלת תהליכי שינוי ארגוניים משמעותיים. בוגרת תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות חינוכית.MA בייעוץ ארגוני, BA בפסיכולוגיה-סוציולוגיה
למה לי חוסן עכשיו? - מפגש קהילה
מנחות מיכל ליזרוביץ ומרים שפירא
במציאות הישראלית שזורים אירועים מטלטלי שגרה. אירועי השנתיים האחרונות מלמדים אותנו לא מעט על אי ודאות. בתוך כך, הנחת המוצא כי ביכולתו של כל מאיתנו לקבל כלים להתמודדות בתחושת מסוגלות שתקרין גם על הסביבה, ובכך להשפיע על הקהילה כולה. פיתוח חוסן חברתי מתחיל מהפרט, ממשיך לקבוצה, לקהילה, לארגון ועד לממסד. מתוך ראייה רב מערכתית ומולטידספלינרית פתחנו במהו"ת ישראל מודל: "שלושת המעגלים". תפיסה ייחודית שבאמצעותה מיפינו פרמטרים: זהות, קהילה ומסוגלות, שככל שנבסס אותם בצורה מיטבית, החוסן של הפרט והקהילה יהיה גבוה יותר במצבי אי ודאות. בין השאלות שהמציאות הציפה והתפיסה התחדדה לאורה: איך ארגון/קהילה מתארגנים עם כוחות באי הודאות וצומחים מכאן?
התפיסה לפיתוח חוסן, לאורה פועלים במהו"ת ישראל, היא מערכתית-קהילתית. נבקש לדמות את "מגרש המשחקים" שמציע הכנס למרחב של מערכת מורכבת, מערכת של קהילה, ואיך בתוכה נבנה החוסן. המתודה בה נרצה לעשות שימוש נשענת על כלים מעולם השיח הדיאלוגי: קפה ידע בשילוב חקר מוקיר. המבנה כולל: 1. פתיח - רקע, תרגיל היכרות (הקשור בחוסן של מערכת) 2. קפה ידע - שאלות עבודה: א. נוכחות/הנכחה - למה אני כאן? מה בוער בי? ב. הזכרות- ספר/י על חוויה משמעותית מהשנה האחרונה או מכל שנה אחרת הקשורה בהתמודדות עם
משבר/אי ודאות ברמה הארגונית ג. עתיד - מה הייתי רוצה לקדם, כקהילה מקצועית, בבניית חוסן במצבי אי ודאות? 3. סיכום
על המנחות:
מיכל ליזרוביץ - המנהלת המקצועית של מהו"ת ישראל. יועצת ארגונית, מפתח מנהיגות ומפתחת תוכניות למידה. עוסקת במגוון תהליכי יזמות וחדשנות. בעלת שני בפסיכולוגיה חברתית ובמנע"ס התמחות ביזמות עסקית-חברתית. במסגרת העמותה מנהלת את צוות המנחים (קליטה, פיתוח, שילוח לפעילויות), פיתוח ידע וניהול אינטגרטיבי למול הלקוחות (איתור הצורך, מענה מקצועי, סיכום ושימור).
מרים שפירא - פסיכולוגית קלינית, מנהלת מהו"ת ישראל להיערכות חירום ובניית חוסן; יו"ר "בסוד שיח" לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט; חברת אפק
Comments